כתבים וסיפורים קצרים

מיומניו של רוה דגן, שידע להעמיק ראות אל תוך הלבבות ואל שורשי הווית היקום.

מאת רווה דגן התעוררתי מוקדם בבוקר, בכדי להגיע למשרד הממשלתי לפני שמתחיל בו העומס היומי. משרד די רגיל. פקידים, שולחנות ומחשבים עתיקים....

מאת רוה דגן היה זה יום הולדתו ה-40 של חורחה. הוא בילה עם חבריו הטובים בערב לפני, ושתה כמה ליטרים טובים של בירה במשך הערב. כשהתעורר בבוקר,...

מאת רוה דגן אין דבר שניקו אהב יותר מאשר להסתכל על הציפורים השונות שזימרו ליד ביתו ולגלות איך קוראים לכל ציפור, מאיזה יבשת היא הגיעה ולאן...

מאת רוה דגן. ערב אחד לאחר השקיעה, ישב לו דורי בגן והתבונן על הציור שעליו עבד באותו היום. הוא חש חוסר סיפוק מהיצירה עליה עבד כבר למעלה...

סיפור שלא הושלם. מאת רוה דגן. נונו ישב בסלון ביתו והתבונן במסך. מהחדשות עלה מבזק: וויקיליקס חשפו הדלפה שמקורה ממקור אנונימי, שישנם...

סיפור שלא הושלם. מאת רוה דגן. אינך רואה נבזלין, הגענו לשיא, הצלחנו. וכעת אין לנו מושג - מה לעשות עם כל ההצלחה הזאת, שהיא באמת הנקודה...

סיפור שלא הושלם. מאת רוה דגן. עמדתי בתוך הבוץ הרטוב. הגשם ירד ללא הרף. הדם הניגר מחזהו של איגור המשיך לזרום, התמזג אל תוך הגשם והבוץ והפך...

יש לי חלום שאוכל ללכת בכל ארץ ישראל ללא פחד. לחיות עם הערבים הפלסטינים, להבין אותם, ולראות איך הם באמת חיים. לא כחייל שרודה בהם ורואה...

מתוך יומניו של רוה דגן, 2006, כששהה במנזר בהודו והוא בן 22. הורידו את הקובץ בעזרת הלינק.